יד אברהם על שולחן ערוך יורה דעה ס׳

מהדורה: אשלי רברבי: שלחן ערוך יורה דעה, למברג תרמ"ח

מקור שולחן ערוך, יורה דעה ס׳
1 דין בהמה שאכלה סם המות. ובו ג' סעיפים: אחוזת דם והמעושנת והמצוננת או שאכלה סם המות שהורג הבהמה או ששתתה מים הרעים הרי זו מותרת: הגה בהמה שנתפטמה בדברים אסורים מותרת מרדכי דיבמות פ' אלמנה לכ"ג אבל אם לא נתפטמה כל ימיה רק בדברים אסורים אסורה תוספות דתמורה פ' כל האסורים:
2 אכלה סם המות של אדם או הכישה נחש וכיוצא בו מותרת משום טריפה ואסורה משום סכנת נפשות:
3 בהמה או חיה שנפסקו רגליה לא יאכלו ממנה אלא על ידי בדיקה שיש לחוש שמא נשכה נחש וזו בדיקתה שלא יאכלוה אלא צלי ואם היא נשוכת נחש תתפרק ותפול חתיכות חתיכות: הגה ולדידן דלא חיישינן לגלוי מים הואיל ואין נחשים מצוין לכן אין לחוש לנחש ואם הוא בדרך שלא נעשתה טריפה מותר בלא בדיקה ב"י בשם רבינו ירוחם וכ"כ א"ו הארוך:
פירוש יד אברהם על שולחן ערוך יורה דעה ס׳
1 סי' ס' סעיף א' בהג"ה בהמה שנתפטמה בדברים אסורים מותרת כו'. כתב הפר"ח דבאיסור אכילה מותר לכתחילה לפטם ובאי' הנאה ג"כ אין לאסור אא"כ כל ימיה נתפטמה בהן. ואף זה שרי למ"ד זו"ז גורם שרי אף כשאין בענין א'. וה"נ איכא גוף דהיתר ואכילה דאיסור. וא"כ יש להתיר לאכול החלב מבהמות שאוכלין חמץ בפסח. אלא דבפסח דה"ל דשיל"מ אסרי' זוז"ג רק מה שנחלב קודם פסח מותר: